הקשר בין יצירתיות ותנועה בתהליך הלמידה

מאת: שרון בויוק

כדי לעסוק בקשר בין יצירתיות ותנועה לבין למידה, יש לשאול תחילה את השאלה: מהי בעצם למידה.

ההגדרה המילונית של למידה היא: "תהליך קניית הידיעות" (מילון ספיר). ז"א, שלמידה אינה משהו ברור וחד משמעי.

למידה אינה ההיחשפות לחומר הנלמד בלבד, אלא ההפנמה שלו- התהליך שעברתי מרגע היחשפותי לחומר הנלמד- דרך העיבוד האישי שלי את החומר, ההפנמה והיכולת שלי להשתמש בו בהקשרים שונים.

אם כן- נשאלת השאלה מה אנו למדים? מה נחשב בעיני ללמידה?

אם ננסה לענות על שאלה זו, נבין שבעצם- כל דבר שאנו עושים וחווים- הוא למידה. החל בתינוק בן-יומו שלמד שכשהוא בוכה- אמא באה, כשהוא מפיל מוצץ- מרימים לו, בהמשך- כשהוא נוגע באש- הוא נכווה, כששמים שמרים בעוגה- היא תופחת וכדי להפעיל מחשב, צריכים ללמוד את הוראות ההפעלה.

אני רואה הקבלה רבת-משמעות בין למידה ויצירתיות.

הגישה היצירתית מבוססת על למידה מעמיקה וחווייתית, היוצרת קשר רלוונטי (בדרכים שונות) בין הלומד לחומר הנלמד. וזהו הבסיס לכל למידה.

בנושא למידה, M.MOSSTO  מדגיש את תהליך הלמידה בסגנון החינוך ליצירת אדם חופשי כתהליך שצריך להיות משחרר ולהתפתח בצורה כזו שתצמצם את התלות של התלמיד במורה וצמיחתו תהיה עצמאית וחופשית, כאשר מטרת החינוך היאליצור אדם חופשי שיכול להתמודד עם סיטואציות חדשות.אדם, היודע כיצד להתבונן, לצבור מידע, לשפוט, להסיק מסקנות, לחשוב וליצור רעיונות חדשים.

עצמאות זו תצמח רק מתוך היכולת להביע דיעה (בעקבות תהליך למידה), לשמור עליה ולפעול למענה- מבלי לבטל את עצמאותם של אחרים.

תהליך הלמידה עבר גלגולים רבים בניתוח התיאורתי שלו, וכיום אין תיאוריה פסיכולוגית אחת שיכולה לספק את כל התשובות הקשורות בלמידה (כמו: למידה מוטורית, למידה קוגנטיבית או בעיות במימוש עצמי).

כיום, אנו מחפשים בהוראה את העקרונות המשלימים זה את זה בתיאוריות העיקריות וההוראה נמצאת בתהליך של חיפוש, המבסס את השילוב בין יסודות תיאורטיים מפסיכולוגיות שונות.

תאורטיקן בשם HILGARD ניסה למנות נקודות מוסכמות בתיאוריות הלמידה- אמנה כמה מהן:

  1. הפרט זקוק להתנסות בהצבת מטרות ריאליות לעצמו, מטרות שהשגתן אינה קלה מידי ושאינן רחוקות ודמיוניות מידי.
  • היכולת להציב מטרות ריאליות תורמת יותר להשתפרות המלווה בסיפוק, מאשר הצבת מטרה שאינה בטווח היגש.
  1. הלמידה האקטיבית עדיפה על הלמידה הפאסיבית
  2. חומר בעל משמעות לתלמיד- נלמד ביתר עניין מאשר חומר חסר משמעות. כמו-כן, משימות מובנות נלמדות ביתר רצון ממשימות לא מובנות.
  3. מידע על טיבו של ביצוע מוצלח, ידיעת הטעויות שטעה התלמיד וידיעת הצלחותיו- כל אלא מסייעים ללמידה.
  • הדרך הטובה ביותר לפיתוח סובלנות כלפי כשלון, היא ע"י צבירת מטען של הצלחות המשמשות כפיצוי על חוויית הכישלון. ציון דרך וחיזוק חיובי על הצלחות קטנות בדרך- מחזקים את הרצון להמשיך וללמוד, לצד הצבעהעל הטעויות, כאשר לא רק מציינים שיש טעות, אלא מסבירים מהי הטעות וכיצד לתקנה.
  1. ה"העברה" למשימות חדשות תהיה מוצלחת יותר, אם בזמן הלמידה יוכל התלמיד לגלות בעצמו קשרים בין הנושאים, ואם יתנסה התלמיד בזמן הלמידה- ביישומם של עקרונות אחדים על מגוון של בעיות ומשימות.
  • ברגע שהתלמיד מבין את השיטה או המשמעות, יודע להגיע בעצמו לתוצאה, זה יאפשר לו חופש למצוא פתרונות גם לנושאים נלמדים חדשים. ע"י מציאת הקשרים, התנסות, ושימוש בידע שצבר.
  1. תלמיד בעל מוטיבציה קולט את החומר הנלמד ביתר רצון מתלמיד חסר מוטיבציה.
  • יצירת המוטיבציה נעשית ע"י מציאת ההקשרים לחייו של התלמיד, לעולמו, רלוונטיות לשימוש בידע ומציאת מניע חיובי לעשייה וללמידה.

מאמר זה נכתב כחלק מעבודה סמינריונית לתואר ראשון בנושא: "תנועה כאמצעי למידה", ע"י שרון בויוק, מנהלת "הכל במחול", בעלת תואר ראשון בחינוך יצירתי לגיל הרך, B.ED בחינוך, סמינר הקיבוצים.

שרון בויוק מעבירה השתלמויות לצוותי הוראה בנושאים מגוונים: שימוש בתנועה כאמצעי למידה, מחול יצירתי בגנים, דקלומי תנועה בחרוזים לפיתוח השפה העברית, הוראת המחול בחוגים, גנים ובתי-ספר, משחקי תנועה והפעלות הפוגתיות, הוראת הג'אז וההיפ הופ למורים למחול.

ליצירת קשר: 054-4511799

www.hacolbmahol.co.il

[email protected]